נעים מאד שמי אורנה, אני מומחית בהוראה מותאמת עם ניסיון של כ-40 שנה בפיתוח חומרי למידה וצמצום פערים ואסביר לכם – למה ליב"ה?
מדוע ואיך נצברו הפערים? ומדוע חשוב לסגור אותם בעזרת מורה להוראה מותאמת בעברית,אנגלית ומתמטיקה? ומה בדיוק מעניקה מורה להוראה מותאמת אישית שמורה פרטית רגילה אינה מספקת?
פערים נוצרים מסיבות שונות ובדרכים שונות ומגוונות. לפני כ־50 שנה מיהרו ההורים והמורים לייחס זאת לעצלות ולהימנעות ממאמץ יתר המאפיינת את טבעו הבסיסי של האדם, ואולי קיימת במידה רבה יותר אצל אלה ה"עצלנים במיוחד". השגיאה בקביעה זו מכילה בקרבה מספר שגיאות:
א. היא אינה מביאה בחשבון גם את קיומה של הנטייה הטבעית דווקא בכיוון ההפוך – של מוטיבציה ומרץ שילד או אדם צעיר עשוי להכיל בתוכו, והצורך שלו לבטא ולפרוק אותם, ולא רק בתחומי הספורט. כלומר, אי אפשר לדבר רק על "עצלות טבעית".
ב. את הרס המוטיבציה – הנגרם בשל כפייה או שיעמום.
ג. את הנטייה הטבעית למרוד המתחדדת בגיל ההתבגרות, ומתבייתת על כל מה שמעורר התנגדות טבעית (…כפיה או שיעמום!)
ד. קיומה של הפרעת קשב וריכוז בדרגות שונות אצל תלמידים לא מעטים.
ה. קיומן של לקויות למידה אצל חלק מהתלמידים.
ו. פערים בידע בשפה העברית הקיימים אצל עולים חדשים, וגם אצל ילידי הארץ שהוריהם ממשיכים לדבוק בשפת מולדתם הישנה, בשיחות בבית, בשידורי הטלוויזיה השולטים באווירה, בעיתונים ובספרים, לעיתים מתוך כוונה מוצהרת של שימור והנחלת השפה והתרבות של ארץ מוצאם, לילדיהם, או אף ללא כוונה כזו.
ז. כיתה עמוסה מדי, ומורה ש"רצה עם החומר" ואין בידה את הזמן להסביר שוב, ובדרכים אחרות, את מה שהתלמידים לא הבינו.
כמה קל היה לכנות את הילד "עצלן", ולגעור בו. הרבה יותר קל מלהתייחס לכל המכשולים העומדים בדרכו!
כיום פונים אל המורה הפרטי. מצפים שיסייע בהכנת השיעורים ובהכנה למבחנים, והוא אכן עושה זאת. אך במשך הזמן, בעיקר במעבר מבית ספר היסודי לבית הספר התיכון, נתקלים הורים רבים בתופעה של קושי הולך ומתגבר, ושל צורך הולך וגובר בשעות רבות יותר של הוראה פרטית.
מדוע זה קורה?!
ההוראה הפרטית המסתפקת בעזרה בשיעורי הבית ובהכנה למבחנים מחמיצה כאן בגדול!
התלמיד לא קיבל את מה שבאמת חסר:
- השלמת פער באופן מלא
- כישורי למידה ועצמאות
- חיזוק הביטחון העצמי והכרה ביכולתו
ככל שחומר הלימוד נעשה קשה יותר, כאשר התלמיד עדיין ללא כישורי למידה ואינו עצמאי בלימודו, נדרשות יותר ויותר שעות של הוראה פרטית – וכאן נכנסים לסחרור ואיבוד שליטה.
ההורים חשים חסרי אונים. הרי הם תמכו ועשו הכל, ושילמו כך כך הרבה. הם כועסים על ילדיהם, על עצמם, על בית הספר… אינם מקבלים מאיש הסבר המניח את דעתם – איך קורה דבר כזה?!!!
מה מתאים בהוראה המותאמת? מה עושה מורה בהוראה מותאמת אישית בעברית, אנגלית ומתמטיקה, ומה אמור לקרות לאחר מכן?
ההוראה המותאמת אישית כשמה כן היא: עליה להתאים לתלמיד ולמלא את החוסרים מן העבר, המונעים בנייה של הידע, כבניין של קומה על גבי קומה. כאשר הבסיס רעוע וחסר, לא יהיה לקומות הבאות בסיס להישען עליו. זהו התפקיד החשוב ביותר, משום שבמסגרת בית הספר, אין פנאי למורה בכיתה למלא חוסרים מן העבר עבור כל תלמיד ותלמיד. לכל היותר מאשרים לילדים שיעורי תגבור, וזאת לרוב על חשבון הזמן של שיעורים אחרים "פחות חשובים".
התפקיד השני והמיוחד של ההוראה המותאמת אישית הוא להקנות כישורי למידה, כלומר טכניקות ואסטרטגיות למידה, הן כלליים והן ספציפיים לכל תחום למידה שיגבירו את יעילותו, כלומר יצמצמו את הזמן שעליו להקדיש ללמידה, וחשוב מכך, יהפכו אותו לעצמאי יותר ויותר, וכך, למרות שכמות החומר הנלמד ודרגת הקושי עולה – בכל זאת לא נראה כאן את התופעה עליה דיברנו קודם – שהתלמיד נזקק ליותר ויותר שעות עזרה של מורה פרטית, שהרי כבר יעשה דברים רבים יותר בכוחות עצמו, בקלות וביעילות.
תפקיד נוסף המוטל על ההוראה המותאמת הוא לא להתעלם לחלוטין מהנעשה בכיתה, לעזור לו בשיעורי הבית ובהכנה למבחנים כדי לשמור בכל זאת על יכולתו של התלמיד להיות מחובר לנעשה בזמן הווה בכיתה. דבר זה חשוב על מנת לא ליצור מצב בו התלמיד נעשה אדיש לחלוטין לנעשה בכיתה, ומתרגל לניתוק מהנלמד בכיתה, אינו מקשיב יותר, ואינו לומד. ומלבד זאת – אין לשכוח שהמבחנים ממשיכים להתקיים, הוא ימשיך לקבל ציונים גרועים, ואלה ימשיכו להשפיע לרעה על מצב רוחו, ועל המוטיבציה שלו להשקיע ולהצליח בלימודיו.
שמא תאמרו – כאן יש סתירה! הרי נאמר כאן קודם שראשית לכל יש לבנות את הבסיס! כיצד ניתן ללמוד גם את החומרים החדשים במקביל, מבלי שהשלמנו כראוי את כל הבסיס? וכיצד נספיק תוך השלמת פערי למידה והקניית כישורים – גם לעזור בהכנת שיעורי הבית ובהכנה למבחנים?
ובכן, ניתן לעשות זאת בו זמנית במידה מסוימת, (כמובן שעל המורה לדעת דרכי הוראה שונות ומגוונות לשם כך), כדי שכך יראה התלמיד שאומנם ציוניו משתפרים כבר תוך היותו בתהליך. מורה הפועלת בהוראה מותאמת תקפיד למלא את שני התפקידים במקביל, ובכך – אנו מגיעים כאן לתפקיד הבא:
התפקיד הרביעי והמשלים של המורה בהוראה מותאמת – לחזק את בטחונו העצמי של התלמיד. כשהמורה תבהיר לתלמיד, שהדבר שהוא מבצע כאן, הוא בעצם דבר מורכב מאוד – גם השלמת פערים וגם למידה של החומרים החדשים, וכן שהלמידה שלו בעצם מתבצעת במהירות גבוהה יותר מזו המתרחשת בכיתה. משום שמצד אחד הוא משלים הכל – אך יתר חבריו לכיתה – הם אינם עומדים במקום! הם ממשיכים ללמוד ולהתקדם. והנה בכל זאת הוא מצמצם את הפער עוד ועוד ומתקרב למקום בו הם מצויים, והוא אף עתיד להשיגם ולהגיע לנקודה בה נמצאים התלמידים החזקים ביותר!
ואז לפתע יבין! – אני לומד מהר יותר מהקצב הנורמלי בו לומדים כולם. אני עשיתי עבודה מורכבת וקשה הרבה יותר ממה שכולם עשו, רכשתי ניסיון! ואם אמשיך בקצב זה – אני עשוי אפילו להגיע רחוק יותר, לפעמים גם מעבר לרמת הכיתה! בטחונו העצמי יגבר.
חשוב שכולנו נבין: רק תלמיד הבוטח ביכולתו הלימודית מפתח מוטיבציה בכיוון זה, ויהיה מעוניין להגיע למטרה.
על מנת להבין את תפקידה המיוחד של המורה הפועלת על פי ההוראה המותאמת אישית – במתמטיקה, בעברית או באנגלית, עלינו להבין מהי התרומה של כל אחד מתחומי ידע אלה, שזכו לכינוי "ליבה", ומדוע הם כל כך חשובים.
מה מעניקה מורה להוראה מותאמת בחשבון/מתמטיקה?
מה חשיבותה של המתמטיקה?
פעמים רבות שמעתי מהורים את הדעה, כי אין צורך בעצם בלימוד המתמטיקה, ומי שאינו עתיד לעסוק בה, חבל שיבזבז את זמנו על תחום זה, משום שבסופו של דבר איננו זוכרים דבר ממה שלמדנו! די לנו בארבע פעולות החשבון. לשם מה כל זה?
אכן נכון. רבים מאיתנו לא ימשיכו לעסוק במתמטיקה, ולא יזכרו את החומר הנלמד.
ראשית, נקדים ונאמר כי ישנם מקצועות רבים המבוססים על המתמטיקה או על חשיבה מתמטית, אם בתחום הטכנולוגיה העילית (Hi-Tech), ואם במקצועות כגון מהנדס, רופא, כימאי או פיזיקאי, מקצועות שאנו מכנים "ריאליים", ושם הידע וסגנון החשיבה המתמטי אכן נדרשים.
ומה באשר לשאר?
המתמטיקה אכן מפתחת את ההיגיון, ומהווה בסיס ליכולת לימוד המדעים – כימיה, פיזיקה וביולוגיה. אך אין זה הכל! ההיגיון שהתפתח משרת בעקיפין גם את ההבנה והיכולת לנתח תכנים מילוליים שאינם קשורים למתמטיקה: למשל, ניתוח יצירה ספרותית או ניתוח תהליכים היסטוריים.
גם אם התכנים המתמטיים עצמם נשכחו, בסופו של דבר מה שמגדיר אותנו כאנשים משכילים שלמדו, זו רמת החשיבה שרכשנו, הממשיכה ללוות אותנו בכל תחום, ובכל אשר נלך.
ומה תתרום לנו מורה להוראה מותאמת באנגלית?
נשאל גם כאן: – מה חשיבותו של תחום ידע זה ומה הוא תורם?
נראה שאין צורך לשכנע איש בדבר חשיבותה של ידיעת השפה האנגלית. מלבד נחיצותה בחיים באופן כללי, בהיותה שפה בינלאומית המאפשרת תקשורת בסיסית כמעט בכל מקום בעולם, ושימוש נרחב יותר באינטרנט, וכן היותה גם תנאי סף במקומות עבודה רבים והולכים: במקומות עבודה נחשקים כמו ב־High-Tech, גם אם אינך עובד בתחום המחשבים עצמו, משום שתידרש ליצור תקשורת עם מקומות אחרים בעולם, וגם במקומות העוסקים במחקר מדעי ובתחומי הרפואה, כבר בשלב הלימודים הגבוהים המיועדים לרכישת המקצוע! נכון, אנחנו חיים בארץ, ההרצאות הן בעברית, אך כל החומר הלימודי והפרסומים המדעיים נעשים באנגלית, במסגרתם של כתבי עת מדעיים בינלאומיים. שם אין עברית…גם במקצועות אחרים לגמרי, ולא רק במשרד החוץ, מקומות עבודה הקשורים לתיירות: החל במדריכי תיירים ועד מלונאים ומסעדנים אינם יכולים לתאר לעצמם בדמיונם עבודה שבה לא תידרש להם ידיעת האנגלית!
אך יש דבר נוסף, לא פחות חשוב: לימוד שפה שנייה מפתח אצלינו חלקים מסוימים במוח (ובכך אדון במאמר אחר) וכן מעניקה תובנות ובגרות נפשית: מי שלמד שפה שניה מבין למשל שאינו יכול לתרגם בדיוק מילה במילה משפה לשפה, שלכל שפה יש דקדוק שונה ומבנה שונה, וזאת משום שההיגיון הפנימי של כל שפה הוא שונה.
מאדם היודע יותר משפה אחת לא תשמע כי לשפות אחרות "אין היגיון" או שיש להן "היגיון מטומטם" (כן! יש אנשים שאמרו לי כך!). התלמיד מרחיב בכך את אופקיו ואת רגישותו לצורות חשיבה אחרות, ולעובדה שיכול להיות יותר מפירוש "הגיוני" אחד לאותה תופעה.
כלומר, יש כאן השפעה על צורת החשיבה, ועל היכולת להבין דברים ומצבים מורכבים, בכל תחומי הלימוד, ובמציאות הסובבת אותנו.
ומדוע אנו זקוקים שתהיה לנו מורה להוראה מותאמת בעברית?
כרגיל, נבין תחילה מה חשיבותם של כישורי השפה העברית:
הלימודים בארצנו מתקיימים בשפה העברית, מה שמחייב את התלמידים לשלוט בה כראוי, גם אם אצלם זו אינה שפת האם. ילדים ששפת אמם אינה עברית, יגלו עם הזמן שהם מחזקים ומפתחים את העברית הרבה מעבר לשפת האם שלהם.
בשפה זו הם ילמדו את כל המושגים האקדמיים החדשים, מושגים השייכים לעולם המבוגרים. מושגים המאפשרים להבין מה אומרים בחדשות, מה קורה בכלכלה העולמית והמקומית ואפילו מה תכונותיו הפיזיקליות של מוצר מסוים שהם קונים, על פי הרכב החומרים מהם הוא עשוי (למשל מאיזו מתכת עשויים האופניים).
בשפה זו הם לומדים לנסח את מחשבותיהם בדיוק ובבהירות. אם אוצר המילים קטן יותר, יכולתנו לבטא את עצמנו באופן מדויק תהיה מוגבלת. בעצם, אפילו מחשבתנו תהיה מוגבלת על פי אוצר המילים שאנו מכירים, כי אנו חושבים באמצעות מילים, וכאשר אוצר המילים דל – בשפה הראשונה שהיא שפת הלימודים שלנו – תהיה גם המחשבה עצמה דלה.
בשפה זו לומדים את השפה הגבוהה יותר, העשירה, המאפשרת מלבד דיוק זה – את ההנאה מהספרות העברית.
על היכולת בשפה העברית מתבססים כל התחומים האחרים העושים שימוש בשפה: ספרות, היסטוריה, אזרחות, גיאוגרפיה, וכמובן שגם תנ"ך ותורה שבעל פה. השליטה בשפה העברית מהווה תנאי להצלחה בכל התחומים המבוססים עליה. בכל אחד מהתחומים מתבקש התלמיד לקרוא, לסכם, לענות על שאלות שתשובתן קצרה או ארוכה או מוגשת כחיבור.
או במילים אחרות: אם לא פיתחת כראוי את כישוריך בשפה העברית, לא תוכל לעשות זאת באף אחד מהתחומים הנ"ל!
וזה עוד לא הכל…
יכולתנו בשפת הלימודים הראשונה שלנו – העברית – גם מעניקה לנו את ההבנה והמודעות לאן עלינו לשאוף גם כאשר אנו לומדים את השפה השנייה, אנגלית במקרה שלנו, (או גם השפה השלישית והרביעית…). לאיזו רמה של ניסוח, של הבנת הביטויים המיוחדים של השפה, עלינו להגיע, כדי ללמוד לחשוב בשפה אחרת. אם פיתחנו את יכולת כתיבת החיבור בעברית, ויש לנו טכניקה לכך – הרי שנהיה מסוגלים ליישם אותה גם באנגלית!
או במילים אחרות – אם לא פיתחת כראוי את כישוריך בשפה העברית, לא תוכל לעשות זאת באנגלית!
לא כולם שמים לב לכך, אך לרמה בשפה העברית יש משמעות גם ביכולת ההבנה של הוראות לפתרון תרגילים ושל בעיות מילוליות בחשבון (אריתמטיקה) והנדסה (גיאומטריה) ולאחר מכן במתמטיקה של בית הספר התיכון (אלגברה, גיאומטריה ועוד). לכן, ילדים שהם דור שני לעולים חדשים, או שהם עולים חדשים בעצמם, והם חזקים בחשבון, אולי משום שהם זוכים גם לתמיכה בתחום זה מהוריהם, מתקשים לפתע, "אפילו במתמטיקה" כאשר הם נתקלים בכל דבר מילולי, ומגיעים למסקנה ש"אני לא טוב בשאלות מילוליות"…
מחפשים מורה להוראה מותאמת במתמטיקה, עברית ואנגלית עם ניסיון? תוכלו לפנות אלי ישירות לוואטסאפ: 050-2078010 ואחזור אליכם בהקדם!